הפרעת גוף דיסמורפית, או BDD בקיצור, היא הפרעה נפשית המתאפיינת בעיסוק אובססיבי במראה החיצוני. אנשים הסובלים מ-BDD חווים מצוקה עמוקה בשל פגמים מדומיינים או מוגזמים במראם, אשר לרוב אינם נראים או זניחים בעיני אחרים. התסמינים כוללים בדיקה חוזרת ונשנית של המראה במראות, השוואה מתמדת לאחרים, והימנעות ממצבים חברתיים. ההפרעה משפיעה באופן משמעותי על התפקוד היומיומי, פוגעת ביחסים בינאישיים ובביצועים בעבודה או בלימודים. אנשים עם BDD עשויים לבזבז שעות רבות מדי יום בדאגה למראם, ולעיתים אף לפנות לניתוחים פלסטיים מרובים בניסיון לתקן את הפגמים המדומיינים.

הגורמים להיווצרות הדיסמורפיה

הפרעת גוף דיסמורפית (BDD) היא תוצאה של שילוב מורכב בין גורמים שונים. מחקרים מצביעים על מספר גורמים עיקריים המשפיעים על התפתחות ההפרעה:

מהי השכיחות של הפרעת גוף דיסמורפית?

הפרעת גוף דיסמורפית (BDD) היא תופעה נפוצה יותר ממה שרבים מאיתנו מודעים לה. מחקרים מראים כי כ-2% מהאוכלוסייה הכללית סובלים מהפרעה זו, כאשר השכיחות גבוהה יותר בקרב מתבגרים וצעירים. מעניין לציין כי ההפרעה מתפתחת בדרך כלל בגיל ההתבגרות, עם גיל ממוצע של התחלה סביב 16-17 שנים. למרות שבעבר חשבו כי ההפרעה נפוצה יותר בקרב נשים, מחקרים עדכניים מצביעים על כך שהיא מופיעה בשיעורים דומים בקרב גברים ונשים.

עם זאת, ייתכנו הבדלים באופן בו ההפרעה באה לידי ביטוי בין המגדרים, כאשר נשים נוטות להתמקד יותר במשקל ובצורת הגוף, בעוד גברים עשויים להיות מוטרדים יותר מגודל השרירים או מבנה הגוף. חשוב לזכור כי BDD יכולה להשפיע על אנשים מכל הגילאים והרקעים, ולעיתים קרובות נותרת לא מאובחנת בשל הבושה והסטיגמה הקשורות בה.

אפשרויות הטיפול בדיסמורפיה

הטיפול בהפרעת גוף דיסמורפית (BDD) מצריך גישה מותאמת אישית. האפשרויות הטיפוליות המרכזיות כוללות טיפול תרופתי ופסיכותרפיה, כאשר השילוב ביניהן מניב לרוב את התוצאות הטובות ביותר. הטיפול התרופתי מתמקד בעיקר במתן תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת ה-SSRI, אשר עוזרות בהפחתת התסמינים הטורדניים והחרדתיים. במקביל, הפסיכותרפיה, ובמיוחד השילוב בין טיפול רגשי לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), מספקים כלים להתמודדות עם המחשבות והתנהגויות הקשורות להפרעה. גישות טיפוליות נוספות כוללות טיפול בחשיפה ומניעת תגובה, אשר עוזרות למטופלים להתמודד עם הפחדים והחרדות הקשורים למראה גופם. חשוב לציין כי תהליך הטיפול מצריך סבלנות והתמדה, וההחלמה היא תהליך הדרגתי המשתנה מאדם לאדם.

טיפול CBT בדיסמורפיה

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) נחשב לאחת הגישות היעילות ביותר בטיפול בהפרעת גוף דיסמורפית. גישה זו מתמקדת בזיהוי ושינוי דפוסי חשיבה ותגובות התנהגותיות שליליות הקשורות לתפיסת הגוף. במהלך הטיפול, המטופל לומד לזהות מחשבות אוטומטיות שליליות לגבי מראהו ולאתגר אותן באמצעות ראיות אובייקטיביות. בנוסף, הטיפול כולל חשיפה הדרגתית למצבים מעוררי חרדה הקשורים למראה החיצוני, תוך הפחתת התנהגויות של בדיקה ובקשת הרגעה. טכניקות נוספות כוללות תרגילי מיינדפולנס ומודעות גופנית, המסייעים למטופל לפתח יחס מאוזן יותר כלפי גופו. היתרון המרכזי של CBT הוא שהוא מעניק למטופלים כלים מעשיים להתמודדות עם הפרעת הגוף הדיסמורפית, מה שמאפשר שיפור משמעותי באיכות החיים ובתפקוד היומיומי.

שלבים בטיפול CBT לדיסמורפיה

טיפול CBT להפרעת גוף דיסמורפית (BDD) הוא תהליך מובנה ומקיף, המורכב ממספר שלבים מרכזיים:

  1. הערכה ואבחון: בשלב זה המטפל מבצע הערכה מקיפה של תסמיני ה-BDD, חומרתם והשפעתם על חיי המטופל.
  2. פסיכו-חינוך: המטפל מסביר למטופל על טבעה של ההפרעה, מנגנוני החשיבה המעורבים בה, והקשר בין מחשבות, רגשות והתנהגויות.
  3. זיהוי ואתגור מחשבות אוטומטיות: המטופל לומד לזהות מחשבות שליליות אוטומטיות הקשורות למראהו ולאתגר אותן באמצעות ראיות ופרספקטיבות חלופיות.
  4. חשיפה והתמודדות: המטופל מתרגל חשיפה הדרגתית למצבים מעוררי חרדה הקשורים למראהו, תוך הפחתת התנהגויות של בדיקה והימנעות.
  5. מניעת הישנות: בשלב האחרון, המטפל והמטופל עובדים יחד על פיתוח אסטרטגיות למניעת הישנות התסמינים ושמירה על ההישגים הטיפוליים לאורך זמן.

לסיכום

לסיכום, הפרעת גוף דיסמורפית היא אתגר מורכב, אך ישנה תקווה רבה בטיפול ה-CBT. גישה זו מציעה כלים יעילים להתמודדות עם המחשבות והתפיסות המעוותות המאפיינות את ההפרעה. חשוב להדגיש כי ההחלמה היא תהליך, ולעיתים נדרשת סבלנות ונחישות. עם זאת, בעזרת טיפול מקצועי ותמיכה מתאימה, רבים מצליחים להשתחרר מכבלי ה-BDD ולחיות חיים מלאים ומספקים.

אני מעודדת כל מי שחווה סימפטומים של ההפרעה הזו לפנות לעזרה מקצועית. לייעוץ ראשוני ללא עלות התקשרו עכשיו: 072-3307131

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *