מיטל בחורה בת 27. צעירה אינטליגנטית, רגישה, עם מודעות גבוהה ,אבל מתחת לפני השטח סערה רגשית כמעט תמידית.
בפגישה הראשונה שלנו היא אמרה לי:
"הראש שלי לא שותק. כל דבר קטן יכול לגרור אותי ללופים של מחשבות – מה אמרתי, מה יקרה, מה יחשבו עליי. אני עייפה, אני לא נרדמת, אני פשוט לא נחה לרגע."
ההצפה והחרדה מהמחשבות,התחוללה בתוכה כל הזמן.
מחשבות חזרתיות, ספקות, אשמה, דחף….בלי הפסקה
היא ניסתה להסביר לעצמה שזה רק בראש שלה, ניסתה להירגע, אבל כל ניסיון כזה רק חיזק את המתח.
היא אמרה לי: "אני לא יודעת אם זה נורמלי. אולי פשוט ככה אני."
אמרתי לה בעדינות: "את לא חרדה. את אדם שסובל מחרדה. וזה הבדל גדול."
ומשם התחלנו.
השלב הראשון היה להנכיח את המחשבות.
להתבונן בהן ביחד. להוציא אותן לאור.
עזרתי לה לראות שהיא לא המחשבות שלה, יש לה מחשבות, אבל הן לא מגדירות אותה.
התחלנו לזהות אילו מחשבות הן עובדות – וואילו פרשנות.
למשל: אם לא קיבלה תשובה להודעה, המחשבה שעלתה: בטח כועסים עלי- האם זו עובדה?
לצד הזיהוי הזה, חיזקנו את הקול הפנימי הספקן – זה שלא מאמין אוטומטית לכל מחשבה מלחיצה.
עזרתי לה לפתח את היכולת לשאול שאלות, לא לקבל כל מחשבה כמובן מאליה, והכי חשוב לא לפחד מהן.
בנינו יומן מעקב – מתי מופיעות המחשבות? מה מפעיל אותן? מה היא עושה בעקבותיהן?
זיהינו שהמחשבות מגיעות בלי הכנה, אבל תמיד עם דחף פנימי – לנתח, לוודא, להירגע.
עבדנו על הדחף הזה ישירות – עם כלים לוויסות רגשי ונוכחות: תרגילי נשימה, התמקדות בגוף, עוגנים קטנים שמחזירים לקרקע.
אחד הדברים העמוקים ביותר בתהליך היה להבין את המשפט:
"לא כל מה שאני חושבת – נכון."
והמשפט הזה, שנשמע פשוט, שינה את הדרך שבה היא רואה את עצמה ואת החרדה.
זה לא היה תהליך קצר. בכל זאת היא סבלה מזה עשרים שנה.
אבל הקביעות, האמון, העבודה המשותפת – נשאו פרי.
לאט לאט, היא התחילה לחזור לעצמה.
CBT – טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, הוא גישה שמחברת בין תובנות וכלים.
הוא מלמד איך לזהות דפוסי חשיבה לא מועילים, לשנות את היחס אליהם, ולבחור תגובות חדשות.
אבל הוא לא רק טכניקה. הוא תהליך של שינוי תפיסתי ורגשי:
איך לחזור ולהיות בצד שלך. איך לא להיבהל מהמחשבה. איך לראות את המציאות – לא דרך הפחד, אלא דרך עיניים בהירות יותר.
הוא עוזר להחזיר לעצמך את התחושה – שאת זו שמובילה, לא החרדה.
ואת זה – אפשר וחשוב ללמוד, לאט, בעקביות, עם ליווי והכוונה מקצועית.
למידע נוסף וסיוע מומלץ לקבל ליווי של מטפלת רגשית מומחית מתחומי הטיפול שיכולה לתת מענה לשורש העניין.
